Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 21a
אַפֵּיק עֵצִים וְעַיֵּיל נְסָכִים דְּתַנְיָא אֲבָל הַיַּיִן וְהַדָּם וְהָעֵצִים וְהַקְּטֹרֶת אֵין טְעוּנִין מֶלַח
Traduction
The Gemara responds: Wood is removed from the baraita, and insert in its place wine libations, teaching that they do not require the addition of salt. As it is taught in a baraita: But the wine libations and the blood, and the wood and the incense, do not require salt.
Rachi non traduit
נסכים. אין אחרים באין לו חובה:
דתניא. דיין אין טעון מלח:
Tossefoth non traduit
אפיק עצים ועייל נסכים. ונמעט נסכים במה מנחה מיוחדת כו' ודם מועל מנחתך וא''ת אימא איפכא וי''ל דלא שייך לומר איפכא כלל דהא כדי שלא נאמר (משום) צד של מתיר הוא דאיצטריכא למיכתב מעל מנחתך למעוטי דם דמתרבי מההוא צד ואילו נסכים ממעטי מיניה:
מַנִּי אִי רַבִּי קַשְׁיָא עֵצִים אִי רַבָּנַן קַשְׁיָא קְטֹרֶת
Traduction
The Gemara asks: In accordance with whose opinion is this baraita? If you say it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, the ruling of the baraita concerning wood is difficult, as the baraita rules that wood does not require salt, whereas Rabbi Yehuda HaNasi holds that wood does require salt. If you say it is the opinion of the Rabbis, the ruling of the baraita concerning incense is difficult, as they taught in the baraita on 20a that any item for which another item is necessary requires salt, and this includes the incense, which is burned with wood.
Rachi non traduit
וקפריך הש''ס מני. הך ברייתא:
קשיא קטרת. דהא רבינן לעיל (מנחות דף כ.) כל שאחרים באין לו חובה וקטרת נמי דבעי עצים בעי מלח ולקמן נמי אמרינן בראשו של מזבח ששם מולחין הקטרת והקומץ:
הַאי תַּנָּא הוּא דְּתַנְיָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ דָּבָר שֶׁמְּקַבֵּל טוּמְאָה וְעוֹלֶה לָאִשִּׁים וְיֶשְׁנוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אַף כָּל דָּבָר הַמְקַבֵּל טוּמְאָה וְעוֹלֶה לָאִשִּׁים וְיֶשְׁנוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן
Traduction
The Gemara suggests: The baraita is in accordance with this following tanna, who explains the verse that was interpreted in the baraita in a different manner. As it is taught in a baraita: Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, says: The verse states: ''And every meal offering of yours you shall season with salt'' (Leviticus 2:13). Just as the specified detail, i.e., the meal offering, is an item that is susceptible to ritual impurity, and is brought on the fire of the altar, and is sacrificed on the external altar, so too, any item that is susceptible to ritual impurity, and is brought on the fire of the altar, and is sacrificed on the external altar requires salting.
Rachi non traduit
הפרט. מנחתך:
יָצְאוּ עֵצִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טוּמְאָה יָצְאוּ דָּם וָיַיִן שֶׁאֵין עוֹלִים לָאִשִּׁים יָצְאָה קְטֹרֶת שֶׁאֵינָהּ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן
Traduction
Therefore, wood is excluded, as it is not susceptible to ritual impurity. Wine and blood are excluded, as they are not brought on the fire of the altar but rather are sprinkled on the corner of the altar. The incense is excluded, as it is sacrificed not on the external altar but rather on the inner altar.
Rachi non traduit
עצים אין מקבלין טומאה. ואע''ג דעצי מערכה מקבלין טומאה כדאמרינן בפרק שני דפסחים (דף לה.) והבשר לרבות עצים ולבונה ההיא מדרבנן הוא משום חיבת הקדש וקרא אסמכתא בעלמא דהא עצים בעלמא לא מקבלי טומאה:
Tossefoth non traduit
יצאו עצים שאין מקבלין טומאה. פי' בקונטרס דהא דאמר בפ' כל שעה (פסחים דף לה.) והבשר לרבות עצים ולבונה אסמכתא בעלמא ואי אפשר לומר כן דבהדיא אמרינן בפ' שני דחולין (דף לו:) דחיבת הקדש דאורייתא מההיא קרא דוהבשר וכן מוכח בפ' כל הפסולין (זבחים דף לד.) גבי אוכל בשר לפני זריקת דמה דאמרינן אבל טומאת בשר דברי הכל לוקה דאמר מר והבשר לרבות עצים ולבונה כו' והאי דקרי ליה בפרק בית שמאי (זבחים דף מו:) פסולא בעלמא לאו מדרבנן קאמר אלא מדאורייתא ופסולא בעלמא קאמר דלית ליה מלקות ועוד דהיא גופא משמע דלרבנן הוי דאורייתא דלר' ישמעאל דאמר פסולא בעלמא וההיא דקרי לה מעלה בפ' כל שעה (פסחים דף לה.) הכי נמי קאמר גבי מעלות העריב שמשו אוכל בתרומה דנפקא לן מקרא בפרק הערל (יבמות דף עד:) אלמא מעלה דאורייתא קאמר והא דקאמר הכא יצאו עצים שאין מקבלין טומאה בעצי עצים קאמר ולא בעצי המערכה וא''ת מנין לנו לרבות עצים לטומאה מוהבשר מאחר דיש להו פדיון מן התורה אפילו בתר דשפינהו לגיזרי כדמשמע בריש המנחות והנסכים (לקמן מנחות דף קא) לרבנן דפליגי עליה דרבי דלרבי ודאי ניחא דחשיב להו קרבן גמור וי''ל דההיא דמרבי עצים בכל מקום היינו לרבי וקצת קשיא מאחר דחייבים על העצים משום טומאה אמאי לא תני להו בפרק שני דמעילה (דף י.) דתנן הקומץ והלבונה והקטורת כולם הוכשרו ליפסל בטבול יום וחייבין עליהם משום נותר וטמא ופיגול אין בהם וי''ל בין לרבי בין לרבנן לא מצי תני דלרבנן לא מיחייב אעצים ולרבי יש בעצים משום פיגול לאחר שנקמצו ככל דבר שיש לו מתירין לאדם או למזבח כאיברי עולה שדם מתירן:
אֶלָּא טַעְמָא דְּמַעֲטֵיהּ קְרָא לְדָם הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא דָּם לִיבְעֵי מֶלַח כֵּיוָן דְּמַלְחֵיהּ נָפֵיק לֵיהּ מִתּוֹרַת דָּם דְּאָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא דָּם שֶׁבִּישְּׁלוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו וְרַב יְהוּדָה אָמַר זְעֵירִי דָּם שֶׁמְּלָחוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו
Traduction
The Gemara asks: But how can it be that according to all opinions, the reason that blood does not require salting is that the verse excluded blood, indicating that if not for that, I would say that blood requires salt? Once one salts the blood, it exits the category of blood, as Ze’eiri says that Rabbi Ḥanina says: With regard to blood that one cooked, one does not transgress the prohibition against consuming blood by drinking it, since it no longer has the status of blood that is fit to be presented on the altar. And Rav Yehuda says that Ze’eiri says: With regard to blood that one salted, one does not transgress a prohibition by drinking it, since salted blood has the status of cooked blood.
Rachi non traduit
דם שבשלו. בין דחולין בין דקדשים ואכלו אינו עובר עליו דהא לא חייבה תורה אלא על הדם הראוי לכפרה ודם קדשים משבישלו לא חזי למילתיה ונפק מתורת דם ומליח הרי הוא כרותח:
וְרַב יְהוּדָה דִּידֵיהּ אָמַר אֵבָרִים שֶׁצְּלָאָן וְהֶעֱלָן אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם לְרֵיחַ נִיחוֹחַ
Traduction
And similarly, Rav Yehuda himself says: With regard to the limbs of a burnt offering that one first roasted and afterward brought them up to the altar, they do not constitute fulfillment of the requirement of the verse that an offering be ''an aroma pleasing to the Lord'' (Exodus 29:25).
מַהוּ דְּתֵימָא מִישְׁדֵּא בַּהּ מַשֶּׁהוּ לְמִצְוָה בְּעָלְמָא קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The Gemara answers: It is still necessary to derive that blood does not require salt, lest you say that the priest should sprinkle any amount of salt, even a minute quantity, on the blood, merely for the fulfillment of the mitzva, as such an amount would not render the blood as cooked. To counter this, the verse teaches us that blood requires no application of salt.
Rachi non traduit
מהו דתימא מישדא בה משהו למצוה בעלמא. ומשום ההוא משהו לא נפיק מתורת דם:
גּוּפָא אָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא דָּם שֶׁבִּישְּׁלוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו יָתֵיב רָבָא וְקָא אָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי הִקְפָּה אֶת הַדָּם וַאֲכָלוֹ אוֹ שֶׁהִמְחָה אֶת הַחֵלֶב וּגְמָעוֹ חַיָּיב
Traduction
§ The Gemara discusses the matter itself: Ze’eiri says that Rabbi Ḥanina says: With regard to blood that one cooked, one does not transgress a prohibition by drinking it. Rava was sitting and saying this halakha. Abaye raised an objection to him from a baraita (Tosefta, Karetot 2:19): If one curdled blood and consumed it, or in a case where one melted forbidden fat and swallowed it, even though he changed its form, he is liable. This demonstrates that even after its form is changed, the blood’s status remains unchanged.
Rachi non traduit
הקפה. כמו (שמות טו) קפאו תהומות:
Tossefoth non traduit
דם שבישלו אינו עובר עליו. [והיינו] הא דתנן בפ' כל הבשר (חולין דף קט. ושם) הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו [דמיירי אחר בישולו] מדמייתי הנך תרי מילי בהדי הדדי דם שבישלו ודם שמלחו משמע דתרווייהו חד טעמא כדפי' בקונטרס דמליח כרותח דלא חייבה תורה אלא דבר הראוי לכפרה וכיון דבישלו או מלחו נפקא ליה מתורת דם ומשמע הכא דסתם מליחה דקדשים היינו דאין נאכלין מחמת מלחן דהאי דמליח כרותח היינו דאין נאכל מחמת מלחו כדפרישית בפ' כל הבשר (חולין דף קיב.) ואסתם מליחה דקדשים הוא דדייק הכא הא לאו הכי הוה אמינא דם ליבעי מלח כיון דמלחיה נפקא ליה מתורת דם דאמר זעירי דם שמלחו וכו' ובסמוך אמרינן וכן לקדירה לפיכך מדקדק ר''ת מכאן דמליחה לקדרה באין נאכל מחמת מלחו סגי ולא כמו שמפרשים כמו שאדם מולח להצניע וכמליח לצורך עיבוד או כדבעי ליה לאורחא ובפרק כל הבשר (גם זה שם) פירשתי גבי אינו נאכל מחמת מלחו:
לָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁהִקְפָּה בָּאוּר כָּאן שֶׁהִקְפָּה בַּחַמָּה בְּאוּר לָא הָדַר בַּחַמָּה הָדַר
Traduction
Rava responded: This is not difficult, as here, Ze’eiri’s statement relates to a case where he curdled the blood by means of the fire, whereas there, in the case of the baraita, he curdled the blood by means of the sun. Blood curdled by means of a fire cannot return to its former state, so one is not liable, whereas blood curdled by means of the sun can return to its former state, so one is liable.
Rachi non traduit
(קפה באור). ואכלו חייב משום דם או חלב:
בחמה. הדרא לכמות שהיה צלולה לכך חייב:
בַּחַמָּה נָמֵי לֵימָא הוֹאִיל וְאִידְּחִי אִידְּחִי דְּהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי מָנִי מֵרַבִּי יוֹחָנָן דָּם שֶׁקָּרַשׁ וַאֲכָלוֹ מַהוּ אֲמַר לֵיהּ הוֹאִיל וְנִדְחָה יִדָּחֶה אִישְׁתִּיק
Traduction
Abaye objected: But even when blood is curdled by means of the sun, let us say that since it was disqualified from being presented on the altar, it was disqualified, i.e., excluded, from the prohibition against consuming blood; as Rabbi Mani inquired of Rabbi Yoḥanan: With regard to blood that was congealed and one ate it, what is the halakha? Rabbi Yoḥanan responded: He is not liable; since it was disqualified from being presented on the altar, it shall be disqualified from the prohibition against consuming blood. Rava was silent and had no answer.
Rachi non traduit
דם שקרש. קא סלקא דעתך ואפילו דחולין:
אֲמַר לֵיהּ דִּלְמָא וַדַּאי כָּאן בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת כָּאן בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת
Traduction
Abaye said to him: Perhaps here the baraita is certainly referring to the blood of the external sin offerings, which is sprinkled on the external altar in the Temple courtyard, whereas there Ze’eiri is referring to the blood of the inner sin offerings, which is sprinkled inside the Sanctuary.
Rachi non traduit
כאן בחטאות החיצונות. הא דקתני הקפה את הדם בחמה ואכלו חייב והוא הדין לשל חולין הואיל וראוי לכפרה בקדשים:
והא דאמר זעירי אינו עובר עליו בחטאות הפנימיות. כגון פרים ושעירים הנשרפים וטעמא מפרש לקמן:
Tossefoth non traduit
[כאן בחטאות החיצונות וכאן בחטאות הפנימיות. פרש''י דבחטאות הפנימיות אינו עובר עליו וטעמא כמו שמפרש לקמן ולא נהירא דא''כ בחטאות הפנימיות נמי משמע לפי שיטת רש''י שאם בשלו צלול הואיל וראוי לטבילה והזאה יהא חייב עלה אם יאכלנו ואין הסוגיא מוכיח הכי דאמרינן לעיל כיון דמלחיה נפיק ליה מתורת דם ולא יתחייב עליו ועוד דרבא דידיה אמר אפילו בחטאות הפנימיות ואכלו חייב ומשמע לפי' רש''י דרבא לית ליה דזעירי ולעיל קאמר יתיב רבא וקאמר להא שמעתא משמע דסבירא לרבא כזעירי לכן נ''ל דבזעירי (היינו בבשלו באור) כ''ע לא פליגי דאינו עובר עליו והא דמחלק הכא בין חטאות הפנימיות לחיצוניות קאי אקפאו בחמה]:
אֲמַר אַדְכַּרְתַּן מִילְּתָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא דָּם שֶׁקָּרַשׁ בְּחַטָּאוֹת וַאֲכָלוֹ חַיָּיב וְלָקַח וְנָתַן אָמַר רַחֲמָנָא בַּר לְקִיחָה וּנְתִינָה הוּא בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וַאֲכָלוֹ פָּטוּר וְטָבַל וְהִזָּה אָמַר רַחֲמָנָא וְהַאי לָאו בַּר טְבִילָה וְהַזָּאָה הוּא
Traduction
Rava said to him: You have reminded me of a matter, as Rabbi Ḥisda says: With regard to blood that became congealed, if it is blood of the external sin offerings and one ate it, he is liable, as the Merciful One states in the Torah: ''And the priest shall take of the blood of the sin offering with his finger, and place it upon the corners of the altar of burnt offering'' (Leviticus 4:25), and congealed blood is suitable for taking and placing, as one can take the congealed blood and place it upon the altar. By contrast, if it is blood of the inner sin offerings and one ate it, he is exempt, as the Merciful One states in the Torah: ''And the priest shall dip his finger in the blood, and sprinkle of the blood'' (Leviticus 4:6), and this congealed blood is not suitable for dipping and sprinkling.
וְרָבָא דִּידֵיהּ אָמַר אֲפִילּוּ בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וַאֲכָלוֹ חַיָּיב הוֹאִיל וּכְנֶגְדּוֹ רָאוּי בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת אָמַר רַב פָּפָּא הִלְכָּךְ דָּם חֲמוֹר שֶׁקָּרַשׁ וַאֲכָלוֹ חַיָּיב הוֹאִיל וּכְנֶגְדּוֹ רָאוּי בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת
Traduction
And Rava himself says: Even if there was blood of the inner sin offerings and one ate it, he is liable, since blood corresponding to this blood is suitable to be placed on the altar in the case of the external sin offerings. Rav Pappa says: Therefore, according to the same reasoning, in the case of the blood of a donkey that became congealed and one ate it, he is liable, despite the fact that a donkey’s blood is not fit to be brought as an offering, since blood corresponding to this blood is suitable to be placed on the altar in the case of the external sin offerings.
Rachi non traduit
הלכך. דאמרת אמרינן הואיל וכנגדו ראוי:
דם חמור. אע''פ שאינו ראוי לקרבן ואיכא למימר דלא חייבה תורה כרת אלא על דם הראוי לקרבן אלא אפילו חמור דאין קרבן בטמאין אפילו הכי חייב:
אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר זְעֵירִי דָּם בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ חוֹצֵץ מֵיתִיבִי הַדָּם וְהַדְּיוֹ וְהַדְּבַשׁ וְהֶחָלָב יְבֵשִׁין חוֹצְצִין לַחִין אֵינָן חוֹצְצִין לָא קַשְׁיָא הָא דְּסָרֵיךְ הָא דְּלָא סָרֵיךְ
Traduction
In the context of the halakhot of blood, Rav Giddel says that Ze’eiri says: Blood, whether moist or dry, interposes during ritual immersion. The Gemara raises an objection from a baraita (Tosefta, Mikvaot 6:9): With regard to blood, ink, honey, or milk on a person’s skin, when they are dry, they interpose during immersion; but when they are moist, they do not interpose. The Gemara explains: This is not difficult; this statement of Rav Giddel is referring to a case where the blood adheres to the skin, as it has begun to congeal and therefore interposes. That baraita is referring to a case where the blood did not adhere and therefore does not interpose.
Rachi non traduit
חוצץ. לענין טבילה:
סריך. שמתחיל להתייבש ולהדבק קצת חוצץ:
לא סריך. שכשתולין בו אצבע נמשך והולך חוט ממנו (ופוסק הדם):
תִּמְלָח לְמַאי אֲתָא לְכִדְתַנְיָא בַּמֶּלַח יָכוֹל תְּבוֹנֵהוּ תַּלְמוּד לוֹמַר תִּמְלָח אִי תִּמְלָח יָכוֹל בְּמֵי מֶלַח תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמֶלַח
Traduction
§ The Gemara returns to its interpretation of the verse: ''And every meal offering of yours you shall season with salt'' (Leviticus 2:13), and asks: For what purpose does the expression ''you shall season'' come? The Gemara answers: It is written for that which is taught in a baraita: Had the verse stated only: And every meal offering of yours shall be with salt, one might have thought that the halakha is tevonehu, a term that will be explained in the Gemara. Therefore, the verse states: ''You shall season.'' Conversely, had the verse stated only: ''You shall season,'' one might have thought that this obligation can be fulfilled by means of adding salt water. Therefore, the verse states ''with salt.''
Rachi non traduit
תבונהו. מפרש לקמן:
מי מלח. מוריס:
וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח הָבֵא מֶלַח שֶׁאֵינָהּ שׁוֹבֶתֶת וְאֵיזוֹ זוֹ מֶלַח סְדוֹמִית וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא מֶלַח סְדוֹמִית שֶׁמֵּבִיא מֶלַח אִיסְתְּרוֹקָנִית תַּלְמוּד לוֹמַר תַּקְרִיב תַּקְרִיב כָּל שֶׁהוּא תַּקְרִיב מִכָּל מָקוֹם תַּקְרִיב וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת תַּקְרִיב וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה
Traduction
The continuation of the verse: ''And you shall not omit [tashbit] salt from your meal offering,'' teaches that one should bring salt that never rests [shovetet], i.e., it is found continuously. And what type of salt is this? This is referring to salt of Sodom. And from where is it derived that if one did not find salt of Sodom that he should bring salt of istrokanit, which is quarried from rock? The verse states immediately afterward: ''With all your offerings you shall sacrifice salt'' (Leviticus 2:13), in order to emphasize that you should sacrifice any type of salt; you should sacrifice salt from any place, even from a location outside of Eretz Yisrael; you should sacrifice salt even on Shabbat; and you should sacrifice salt even in a state of ritual impurity.
Rachi non traduit
שאינה שובתת. שמצויה בקיץ ובחורף ומלח סדומית והים משליכה לאגפה:
איסתרוקנית. מן הקרקע נעשית ובידי אדם:
סדומית דקה אסתרוקנית גסה:
מכל שהוא. בין סדומית בין אסתרוקנית:
מכל מקום. ואפילו מחוץ לארץ:
תקריב בשבת ובטומאה. אם קרבן ציבור הוא ואשמועינן דמליחתן עבודה היא ודחי שבת וטומאה כשאר עבודות:
מַאי תְּבוֹנֵהוּ אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא הָכִי קָאָמַר יָכוֹל יִתְבּוֹנֶנּוּ כְּתֶבֶן בְּטִיט אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי הָכִי יִתְבּוֹנֶנּוּ מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי יָכוֹל יַעֲשֶׂנּוּ כְּבִנְיָן אֲמַר לֵיהּ רָבָא אִי הָכִי יִבְנֶנּוּ מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא אָמַר רָבָא יָכוֹל תְּבוּנֵהוּ
Traduction
The Gemara clarifies: What is the meaning of the term tevonehu? Rabba bar Ulla said: This is what the baraita is saying: One might have thought that one should mix into it [yitabonenu] large quantities of salt, just as one mixes straw [teven] into clay. Abaye said to him: If so, the baraita should have said: Yitabonenu, and not tevonehu. Rather, Abaye said: The baraita is saying that one might have thought one should form the addition of salt just as one builds a building [binyan], by adding layer upon layer. Rava said to him: If so, the baraita should have said: He should build it [yivnenu] and not tevonehu. Rather, Rava said: The baraita states: One might have thought tevonehu.
Rachi non traduit
יכול יתבוננו. יתן מלח הרבה כתבן בטיט:
כבנין. מלח הרבה שורה על שורה:
מַאי תְּבוּנֵהוּ אָמַר רַב אָשֵׁי יָכוֹל יִתֵּן בּוֹ טַעַם כְּבִינָה תַּלְמוּד לוֹמַר תִּמְלָח כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מֵבִיא הָאֵבֶר וְנוֹתֵן עָלָיו מֶלַח וְחוֹזֵר וְהוֹפְכוֹ וְנוֹתֵן עָלָיו מֶלַח וּמַעֲלֵהוּ
Traduction
The Gemara asks: What is meant by tevonehu? Rav Ashi said: One might have thought that one should infuse the entire offering with the taste of salt, just as understanding [bina] infuses a person with wisdom. To counter this, the verse states: ''You shall season.'' How does he act? He brings the limb that is to be sacrificed on the altar and applies salt, and then turns it over and again applies salt, and brings it up to the altar.
Rachi non traduit
נותנת טעם [כבינה]. באדם:
Tossefoth non traduit
יתן בו טעם כבינה. היינו דלא חזי לאכילה בלא הדחה כמו שהבינה מתקנת האדם:
אָמַר אַבָּיֵי וְכֵן לִקְדֵירָה
Traduction
Abaye says: And one acts similarly before placing meat into a pot. If one wishes to cook meat and needs to salt it in order to extract its blood, it is sufficient to apply salt to both sides and let it sit until the blood drains. Then, after it is washed, the meat is ready to be cooked and eaten.
Rachi non traduit
וכן לקדרה. אין צריך למולחה יותר:
Tossefoth non traduit
וכן לקדירה גרסי'. ובספר רבינו גרשם כתוב [וכן לצלי] וכן פי' רבינו חננאל בפ''ק דחולין (דף יד.) גבי אסורה בהנאה ליומא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source